ניתן לעצור את זה

המועצה הלאומית לסוכרת ערכה ביום שני ה – 22 בנובמבר 2010 בגני התערוכה בתל אביב, אירוע ייחודי תחת הכותרת "סוכרת המגפה של המאה ה-21 - ניתן לעצור את זה". האירוע נערך בשיתוף האגודה הישראלית לסוכרת והאגודה לסוכרת נעורים ומהווה חוד חנית לפרויקט לאומי מתמשך שמטרתו לעצור את התפרצות הסוכרת בארץ על ידי רתימה של גורמי שינוי בעלי אופי מדיני.

נשיא המדינה שמעון פרס ברך את הנוכחים באמצעות קטלת וידאו וקרא למנוע את המחלה. השתתפו באירוע, פרופ' אבישי ברוורמן השר לענייני מיעוטים, רון חולדאי ראש עיריית תל אביב, יעל גרמן, ראש עריית הרצליה, ד"ר יחיאל לסרי ראש עריית אשדוד, ח"כ אפי איתם, יאיר עמיקם, סמנכ"ל הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, ח"כ רחל אדטו, סמי סגול, נשיא כתר, גיא גיאור, יועץ אסטרטגי בחברת ת.א.ר.א, איבונה קרוגליאק, מנהלת שיווק בחברת אבוט רייף המאירי, פנינה רוזנבלום, פרופ' מוטי רביד יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת, עובד יחזקאל מזכיר הממשלה לשעבר ומנכ"ל חברת ת.א.ר.א, פרופ' ירון כהן, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, ח"כ אורית זוארץ, מוטי קרן, חבר הנהלת איגוד יצרני המזון, יעקב ליצמן סגן שר הבריאות, ד"ר רוני גמזו מנכ"ל משרד הבריאות, ישי אילת יו"ר האגודה לסוכרת נעורים בישראל גיא המאירי, מנכ"ל משותף באבוט רייף המאירי, פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, פרופ' יהושוע שמר, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב , אושרת קוטלר שהנחתה את האירוע ועוד רבים אחרים.

פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, גייס את חברת ת.א.ר.א להוביל את האסטרטגיה לפרויקט, את נאוה עינבר לטובת יחסי הציבור, את חברת אקליפטוס להפעלת גולשי פייסבוק ואת אבוט רייפ המאירי לטובת הפקת האירוע. צילום: ישראל הדרי.

אחד מכל שלושה ילדים שנולד בישראל יפתח סוכרת במהלך חייו

מנתונים חדשים שחושפת המועצה הלאומית לסוכרת, לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסוכרת המצוין בנובמבר, עולה כי בישראל חיים היום כחצי מיליון איש החולים בסוכרת ועוד כחצי מליון ישראלים נמצאים במצב של סוכרת סמויה. בכל שנה מתגלים בישראל כ – 30 אלף חולים חדשים. מחלת הסוכרת הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי ה – WHO בתור המגפה של המאה ה-21 והיא תמשיך ותצמח בקצב של כ- 5% בשנה. מדי שנה מתים מסוכרת כ – 2,500 ישראלים, בכל שנה מתרחשות בארץ כ – 1,700 קטיעות איברים וכ – 1,400 מהן באופן ישיר כתוצאה מסוכרת. לאור נתונים חמורים אלה עורכת המועצה הלאומית לסוכרת בשיתוף האגודה הישראלית לסוכרת והאגודה לסוכרת נעורים, ביום שני 22 בנובמבר 2010 בגני התערוכה בתל אביב אירוע ייחודי בהשתתפות קובעי מדיניות ומחוללי שינוי תחת הכותרת "סוכרת המגפה של המאה ה-21 - ניתן לעצור את זה". האירוע יהווה חוד חנית לפרויקט לאומי מתמשך שמטרתו לעצור את התפרצות המגיפה בארץ על ידי רתימה של גורמי שינוי בעלי אופי מדיני. להבדיל מכנסים ואירועים אחרים בתחום הסוכרת שנערכו עד היום בהשתתפות אנשי רפואה בעיקר, ישתתפו באירוע הזה שרים, חברי כנסת, קובעי מדיניות ואף ראשי ערים מכל רחבי הארץ אשר יצטרפו לפרויקט מניעת סוכרת באמצעות תוכנית מוניציפאלית להגברת המודעות בכל עיר.

*

אחד מכל שלושה ילדים שנולד בישראל יפתח סוכרת במהלך חייו. סוכרת גורמת לעיוורון, מחלות כליה ודיאליזה, קטיעת רגליים, מחלות לב ומחלות מוח. אנחנו נמצאים על סף תהום, המצב עגום והעתיד מדאיג. אנו חותרים לשינוי בקרב מקבלי ההחלטות בישראל בכל הקשור למאבק בסוכרת. החלטנו לרכז את נציגי המערכות הממשלתית, הפרלמנטארית, תעשייתית העסקית, הפילנתרופית והמלכ"רית כדי לרתום את כולם לשינוי. חלון ההזדמנויות שלנו לעצירת מגיפת הסוכרת היא יצירת שינוי התנהגותי תרבותי אשר יקטין את הסיכוי לחלות בה ומשפר באופן משמעותי את איכות החיים של מי שלקה בה. בעוד שמחלות אחרות אינן תלויות באורח חיים ונשענות בעיקר על התערבות רפואית, ניתן בלי עזרת רופא למנוע את המחלה שממנה מתים כ – 2,500 איש מדי שנה, כ – 208 בכל חודש, כ – 48 בכל שבוע, כ - 7 בכל יום, אדם אחד מדי כשלוש וחצי שעות. סגנון חיים יכול למנוע מראש סוכרת ואף לנצח את המחלה בקרב אלו שכבר חלו בה. תושבי ישראל צורכים הרבה יותר מזון ממה שהם צריכים כדי לחיות ומוציאים הרבה פחות אנרגיה. האוכל התקבע כחלק מאיכות החיים אצל המבוגרים וכביטוי לתשומת לב אצל הילדים. אכילה מרובה וחוסר פעילות גופנית הם פצצת זמן מתקתקת אשר יוצרת מחסור באמצעי טיפול, נסיגה בשירותי רפואה וקצב הולך וגדל של חולים אשר ימותו באמצע החיים. מניעת סוכרת היא משימה לאומית שמערכת הבריאות לבדה אינה מסוגלת לשאת בה. על מנת לגדל כאן דורות של ילדים וצעירים בריאים אנחנו זקוקים לעזרתם של מערכת החינוך, מערכת הבריאות, משרד המסחר והתעשייה, הרשויות המקומיות, הצבא ותעשיית המזון.

*

בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בשיעורי התחלואה בסוכרת בשיעור של 38% בנשים ו- 29% בגברים. תוחלת החיים של חולה סוכרת נמוכה בכ – 10 שנים לעומת אנשים בריאים. סוכרת היא גורם מספר אחד לעיוורון בישראל. חולי סוכרת מהווים למעלה מחמישים אחוז מחולי הדיאליזה ושבעים אחוז מהמאושפזים ביחידות טיפול נמרץ. הסוכרת מהווה נטל כלכלי על החולה, בני משפחתו ומערכת הבריאות. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי כ – 300 מיליון אנשים ברחבי העולם חולים בסוכרת ומספר זה יכפיל עצמו בתוך 30 שנה. מגיפת הסוכרת עוצרת את הצמיחה הכלכלית על ידי נכות ואובדן חיים כתוצאה מהמחלה והסיבוכים הקשורים אליה. מחלת הסוכרת מהווה נטל כלכלי על החולה, בני משפחתו ומערכת הבריאות. סוכרת היא אחד הגורמים העיקריים של מוות בטרם עת בישראל ובעולם אך ניתנת לשינוי ועצירה בעזרת שינוי בתזונה וביצוע פעילות גופנית. לאירוע שיערך ביוזמת המועצה הלאומית לסוכרת בשיתוף האגודה הישראלית לסוכרת והאגודה לסוכרת נעורים שיש לי את ההזדמנות לעשות לו יחסי ציבור, ביום שני 22 בנובמבר 2010 בגני התערוכה בתל אביב הוזמנו שרים, חברי כנסת, קובעי מדיניות וראשי ערים מכל רחבי הארץ מתוך ראייה כי מדינת ישראל חייבת להצטרף למגמה העולמית על מנת ליצור שינוי ממשי בהתפשטות מגיפת הסוכרת הנגרמת בין היתר, על ידי שינוי אורח החיים של אזרחי מדינת ישראל, אכילה נכונה, פעילות גופנית ומניעת השמנה.

מה הקשר בין רוברט דה נירו, דניס הופר ואהוד אולמרט ?

סרטן הערמונית הינה מחלת הסרטן השלישית בשכיחותה בישראל. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות המעודכנים לשנת 2010 מאובחנים בישראל 2,890 חולים חדשים בסרטן הערמונית מהם 2,769 גברים יהודים וכן 121 גברים מהמגזר הערבי. שיעורי חישוב אומדן הסיכון לחלות בסרטן הערמונית בישראל עומדים על 1 מכל 12 גברים העלולים לחלות. הגורם העיקרי המגביר את שכיחות המחלה הוא גיל מבוגר שכן עם העלייה בגיל עולה באופן משמעותי הסיכון לחלות בסרטן הערמונית כך למשל בקרב בני 40 עד 50 חלו בשנה האחרונה כ - 36 גברים בישראל, בקרב בני 50 עד 60 חלו כ - 400., בקרב בני 60 עד 70 חלו כ – 950 גברים ובקרב בני ה – 70 ומעלה כ – 1400 גברים. בין יתר הגורמים למחלה ניתן למנות גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית הקובעת כי גברים שלהם אב שחלה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לחלות בסרטן מסוג זה, כמו כן, תזונה לא נכונה, השמנה, חוסר פעילות גופנית, שתיית אלכוהול ועישון עלולים להגביר את הסיכון למחלה.

בשלבים המוקדמים של התפתחות סרטן הערמונית לא מתרחשים תסמינים ולמחלה אין כל סימן חיצוני. היות וסרטן הערמונית מתפתח לאט ובמשך שנים, הופעת התסמינים יכולה להתרחש מספר שנים לאחר היווצרות הגידול עצמו כאשר שטח הגידול מתרחב ומפעיל לחץ על צינור השופכה. מדובר בתסמינים המצביעים לעיתים על סרטן הערמונית אך דומים מאוד לתסמינים המאפיינים תופעה אחרת שאיננה סרטנית והיא הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית האופיינית מאוד לגברים מעל גיל 50 מסיבה זו כאשר מתרחשים התסמינים הללו יש לגשת לרופא ולברר את טיבם, קושי במתן שתן, עליה בתדירות מתן השתן, בעיקר בשעות הלילה, כאב בעת מתן שתן, דם בשתן או במגע מיני (נדיר). אם אתה סובל מאחד התסמינים שפורטו, חשוב שתפנה מיד לרופא שלך. עם זאת, יש לזכור כי ברוב המקרים של ערמונית מוגדלת לא מדובר בסרטן.

באוקטובר 2003 הודיע השחקן האמריקאי רוברט דה נירו כי חלה בסרטן הערמונית אשר התגלה, כך הודגש בשלב מוקדם, בזכות הבדיקות הסדירות. בעקבות דה נירו המחזיק בשני פרסי אוסקר וזכור מהסרטים הסנדק 2, השור הזועם, פסגת הפחד ועוד נחשפו עוד ידוענים ברחבי העולם כמו השחקן דניס הופר, המוכר מהסרטים קטיפה כחולה, אפוקליפסה עכשיו וספיד, שאחרי כמה שנות התמודדות עם סרטן הערמונית נפטר לפני מספר חודשים, בגיל 73. בישראל באוקטובר 2007 הודיע ראש הממשלה אהוד אולמרט כי בגופו התגלו סימנים לסרטן הערמונית ומאז נותח והחלים. האגודה למלחמה בסרטן מאמינה כי חשיפה ציבורית של מחלת הסרטן מניעה לפעולה את הציבור הבריא להיבדק ועוזרת לחולים להתמודד עם המחלה. האגודה אף ערכה סקר יחסי ציבור בנושא באמצעות מכון המחקר מותגים ממנו עלה כי 81% מהציבור חושבים כי חשיפת מחלתם של מפורסמים בתקשורת הוא דבר ראוי ומבורך ונותן כוח לחולי הסרטן האחרים להתמודד. כ – 19% חשבו שהדבר אינו ראוי. הסקר נערך בקרב מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה בישראל בשנת 2006.

עם התקדמות הרפואה, הולכות ומצטברות עדויות מדעיות המצביעות על יכולתו של סגנון חיים בריא למנוע ולהקטין את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית מחד ועל הרגלי חיים לא בריאים להגביר את הסיכון מאידך. גורמי הסיכון הידועים עד כה לעולם הרפואה ולהם ממליצה האגודה למלחמה בסרטן לשים לב במיוחד הם תזונה לא נכונה, השמנה, חוסר פעילות גופנית, שתיית אלכוהול בצריכה מופרזת, עישון סיגרים, סיגרים, מקטרות ונרגילה העלולים להגביר את הסיכון למחלה.

אחד המחקרים החדשים ביותר בהקשר זה קבע כי צריכת שומן מוקשה (שומן טרנס) מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית. המחקר שנערך על המרכז למניעת מחלות כרוניות בסוכנות הבריאות הציבורית של קנדה (Centre for Chronic Disease Prevention and Control, Public Health Agency of Canada) מצא קשר בין צריכה של שומן טראנס והסיכון לסרטן הערמונית. עורכי המחקר שלחו באמצעות הדואר שאלונים רפואיים בנושא תזונה לתושבי שמונה מחוזות ברחבי קנדה בין השנים 1994 ו-1997 וסיכמו את התשובות של התושבים. 1,797 שאלונים מולאו על ידי גברים שאובחנו כסובלים מסרטן הערמונית ו-2,547 שאלונים מולאו על ידי גברים שלא סובלים מן המחלה. בשאלונים נאסף מידע בנוגע לנתונים סוציו אקונומיים, הרגלי תזונה וסגנון חיים של המשתתפים. המשתתפים חולקו לרבעים בהתאם למידת צריכת השומן המוקשה שלהם. הממצאים הראו, שהגברים אשר נמצאו ברבעון העליון של הצריכה היו בעלי סיכון הגבוה ב-45% לפתח סרטן ערמונית, לעומת הגברים אשר נמצאו ברבעון התחתון של הצריכה. מכאן, שצריכה מוגברת של שומן מוקשה מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית, בעוד שתזונה דלה בשומן טראנס יכולה להפחית את הסיכון למחלה. המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי הרפואי לתזונה וסרטן ה - Nutrition and Cancer.

הידע על גורמי המניעה מתבסס על מחקרים בתחום התזונה אשר מצביעים למשל על כך שמרכיבים כמו אומגה 3, נוגדי חמצון וירקות יכולים להוריד את הסיכון לסרטן הערמונית. בתחום זה מחקר חדש שנערך בצרפת קבע כי נוגדי חמצון, הקרויים פוליפנולים הנמצאים ביין אדום ותה ירוק, מעכבים התפתחות של סרטן ערמונית. החוקרים ביצעו ניסויי מעבדה במסגרתם נבחנה יעילות נוגדי החימצון. החוקרים שתלו תאי סרטן ערמונית אנושיים בעכברים וטיפלו בהם במי שתייה עם וללא פוליפנולים. בקרב העכברים, אשר טופלו בפוליפנלים, נמצאה ירידה משמעותית בגודל הגידול. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי FASEB ה - The Federation of American Societies for Experimental Biology. מחקר קודם שנערך באוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית מצא כי לגברים שצרכו את המינון הגבוה ביותר של אומגה 3, היה סיכון מופחת של 63% לפתח סרטן הערמונית אגרסיבי, בהשוואה לגברים שלקחו את המינון הנמוך ביותר. החוקרים מצאו עוד כי לגברים שנמצאו עם שינויים בגן מסוג COX-2 וצרכו מינון נמוך של אומגה 3, היה סיכון פי 5 לחלות בסרטן ערמונית אגרסיבי, אך בעלי אותם שינויים גנטיים שצרכו מינון גבוה של אומגה 3, הפחיתו את הסיכון המוגבר לחלות בסרטן הערמונית כתוצאה מכך. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי ה - CANCER WATCH.

לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה, מומלצות בדיקות לאבחון מוקדם מגיל 50, אחת לשנה. סיכון גבוה מוגדר כהופעת סרטן הערמונית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אח, אב או בן) שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70. לגברים אלו מומלץ לערוך בדיקות PSA לגילוי חלבון המיוצר בתאים של בלוטת הערמונית ונמצא בדם, בדיקה רקטלית וכן אולטרסאונד. בהתאם לכך נקבעות לכל נבדק בדיקות משלימות. באשר לכלל אוכלוסיית הגברים שאינם בקבוצת סיכון גבוה, על פי המלצת המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל, התואמות להמלצות ברוב מדינות המערב, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית אינן כוללות בדיקות סריקה לכלל אוכלוסיית הגברים, פרט כאמור לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לגברים מגיל 50 להתייעץ עם רופא המשפחה בקשר לסוג הבדיקה המתאימה להם ולהבין את היתרונות והחסרונות של הבדיקות הקיימות.

ביום רביעי 15 בספטמבר תערוך האגודה למלחמה בסרטן, יום עיון בנושא סרטן הערמונית המיועד לגברים המתמודדים עם המחלה ובנות זוגם. במהלך יום העיון יערכו מגוון רחב של הרצאות אודות טיפולים חדשניים, גורמי סיכון ומניעה של סרטן הערמונית וכן יענו על שאלות מהקהל. ביום העיון שיחל בשעה 09:00 ישתתפו מומחים בכירים והוא יתקיים בכפר המכביה ברמת גן באדיבות החברות סאנופי אוונטיס ונוברטיס עד השעה 16:00 ליום העיון ניתן להירשם ללא תשלום בטלפון 1800-599-995.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה פורום התייעצות בנושא סרטן הערמונית באתר האגודה למלחמה בסרטן בניהולו של פרופ' אבישי סלע חבר ועדת העדכון בנושא אורולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי אסף-הרופא צריפין. במסגרת הפורום ניתן להתייעץ ולהציג שאלות בכתובת: http://www.cancer.org.il/forums/10.aspx

לקראת יום המודעות הבינלאומי לסרטן הערמונית אשר יצוין בישראל ובעולם ב – 15 בספטמבר, תערוך האגודה מסע הסברה בכלי התקשורת שמטרתו להגביר את המודעות לסרטן הערמונית, תחת הכותרת "עדיף למות מבושה". הקמפיין יעלה בתחנות הרדיו ובעיתונים היומיים והמקומיים באמצעות גיתם. במקביל תתגבר האגודה למלחמה בסרטן את המוקד הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה במטרה לענות על שאלות הציבור בנושא מניעה, אבחון מוקדם וטיפול בסרטן הערמונית, בחיוג ללא תשלום לטלפון שמספרו 1-800-599-995

סלבריטאי ישראל למען המאבק בסרטן

תענוג היה לראות את סלבריטאי ישראל ביום שישי האחרון (14.5.2010) במשחק ראווה בכדורסל, למען האגודה למלחמה בסרטן, שנערך בספורטק בהרצליה. בלטו בנוכחותם הנמרצת, ד"ר אריק אלפר, גיא גיאור, יונתן עוזיאל, אורי גוטליב, איציק זוהר, עידן יניב, דני רופ,רמי ורד, אורי חזקיה, ליבי רן, מיכאל הנגבי, מייקל לואיס, נתי רביץ, הכדורסלן, דרק שארפ, סער שיינפן, טומי אלתגר, טל אנגלנדר, קובי מימון ונתן בשבקין.

ענקי הכדורסל לדורותיהם, דורון ג'מצי וטל ברודי שימשו בהתנדבות כשופטים במשחק וריכזו את הפעילות שכל הכנסותיה קודש ל - אגודה למלחמה בסרטן למען ה – בריאות, הכושר ומניעת מחלות הסרטן. מני פאר שימש ככרוז במהלך המשחק ויפעת יעקובסון סייעה בטיפול בסלבריטאים. המשחק נערך במסגרת סטריטבול הרצליה 2010 באדיבות מותג נעלי הכדורסל המקצועיותAND1, עיריית הרצליה מחלקת הספורט, מנהל המחלקה מיקי גורנשטיין, איגוד הכדורסל, מגן דוד אדום, עמותתבני הרצליה, מנכ"ל יוסי חכם באירגון רון מקרין, מנהל השיווק באגודה למלחמה בסרטן ובהפקת אלון בן שושן. הצילומים המרהיבים הם של הצלם נמרוד גליקמן שראוי שנעשה לו קצת יחסי ציבור.

ד"ר האוס, האנטומיה של גרי ופרמדיק

במוסף ביו פלוס של עיתון הארץ, פורסמה לאחרונה כתבה נרחבת של אורנה יצחקי בירבך אשר עסקה בשאלה מדוע אנחנו אוהבים סדרות רפואיות. כמי שהתראיינה לכתבה, מצאתי לנכון להביא את הדברים גם בפניכם קוראי הבלוג שלי. לדעתי הסיבה שאנחנו הצופים כל כך אוהבים להציץ לעולם הזה, טמונה בעובדה שהעולם שנחשף בסדרות הרפואיות, הוא עולם מסקרן ומרתק המאפשר לנו הצופים לדעת יותר על תחום ה - בריאות הבלתי נודע תוך שילוב המידע בעלילה מרתקת, מסקרנת ובעלת עוצמה מבחינה אנושית. סביב מקצוע הרפואה והרופאים עצמם מרחפת מאז ומתמיד הילה של חשיבות העשויה לעיתים להוות חומה המונעת קירבה. בסדרות הרפואיות מאפשרת העלילה לצופים לחדור את החומה הזו ולהיות שותפים לנבכי הנפש של הדמות. עולם הסדרות מאפשר הצצה אל תוך מסדרון צר של טאבו חברתי, רומן בין רופא ואחות. יחסי מין אסורים בין מעסיקה ועובד, רופא ומטופלת ועוד. מתח מיני מעורר המשלהב את היצרים ומאפשר לצופים לעבור תהליך של קתרזיס. המתחיל בחיזור בלתי אפשרי, בבעיה בלתי ניתרת לפיתרון ובסוף טוב ברוב המקרים.

בחלק מהסדרות מועברים מסרים של מניעה, גילוי מוקדם, חומרת מחלות, יחד עם זאת מניסיוני ב - פרסום וביחסי ציבור, הדבר לא בא לידי ביטוי בצורה מובנת המניעה לפעולה. במקרים בודדים אפילו מתרחשת אקסטרפולציה של מקרים קיצוניים במיוחד כמו בסדרה ד"ר האוס שאין להם שום תרומה ל - בריאות הציבור זולת ההנאה שבצפייה.

ה - סדרות עושות שימוש במקומות אפלים ומלחיצים כמו חדרי מין ויחידות טיפול נמרץ והופכת אותם למקומות מסקרנים, רומנטיים, מהנים ונעימים לשהייה. לעיתים זוכה חדר המיון ל - יחסי ציבור נפלאים ונדמה שלבלות בחדר מיון זה כמעט כמו לצאת לנופש או לפחות לדייט עם ג'ורג' קלוני. הדבר בולט במיוחד בשנים האחרונות עם התגברות המשבר הכלכלי ואי הוודאות הביטחונית וגורם לציבור לחפש מקומות בריחה מנטאליים באמצעות סדרות שכאלו שיוצרות לעיתים גם תחושה של כמו רופא תורן וקרוב שנמצא בבית.

אם כך נשאלת השאלה למה דווקא סדרות אמריקאיות ואנגליות, מה קורה כאן בתעשייה הישראלית. זה נכון שהאמריקאים הם אלופי הסדרות הרפואיות וראויים לציון של הלהיטים האחרונים המשודרים בימים ב – YES, האנטומיה של גרי והסדרה המועדפת עלי באופן אישי, פרמדיק. אחריהם צועדים גם האנגלים עם איכות מצוינת.

לצערי בישראל היה רק ניסיון אחד ליצור סדרה רפואיות אשר זכור לי טובה. היא נקראה מאה ואחת, יוזמה יצירתית ומצוינת של עמותת אור ירוק וטלעד לפני כ 9 שנים. הסדרה עסקה בתחנת מגן דוד אדום בירושלים וטיפלה בנושאים כמו תאונות דרכים, יחסים בין אישיים, קצת פוליטיקה, משפחה ועוד. יתכן שהסיבה שלא הופקו יותר סדרות רפואיות טמונה בעובדה שהפקות כאלו עולות ממון רב, יתכן שגם מדינת ישראל עוד לא השתחררה מכמה ופרות קדושות כמו בתי חולים, רופאים, בתי משפט וכדומה. או שפשוט המציאות הישראלית היא חדר מיון אחד גדול ?

מה דעתכם ?

*

דקות המסך היקרות של תודעת המעסיק

הסביבה העסקית היא סביבה תחרותית בדומה לזירה הפוליטית. החדירה לתודעתו של המעסיק מחייבת כישורים תקשורתיים וזיקוק של מסרים כמו בראיון טלוויזיוני. בין אם אתם בעלים של עסק עצמאי או שכירים הניגשים לראיון העבודה הבא, עליכם לעבור את אותה דרך כמו של הפוליטיקאים כדי להתבלט ולזכות בדקות המסך היקרות של התודעה.

הכל החל בעימות הטלוויזיוני הראשון בעולם, ג'ון קנדי הצעיר עמד מול ריצ'רד ניקסון, המנוסה. קנדי דיבר פחות טוב, הבין פחות בפוליטיקה מניקסון, היה חסר ניסיון אבל נראה הרבה יותר טוב על המסך ודיבר רק על מספר מצומצם של נושאים. בעימות הזה שנערך בשנת 1960 בין ניקסון, הפוליטיקאי הידוע לבין קנדי האלמוני, שאולי כבר למד עד אז שיעור קצר יחסי ציבור, החל תהליך אשר תוצאותיו הכריעו מערכות בחירות ויכולות ללמד אותנו כמה דברים על חשיפה תקשורתית ועל דקות מסך יקרות. תהליך שהפועל היוצא ממנו הוא, שמי שיודע לנצל את המדיום התקשורתי לטובתו, מנצח בתודעה של הצופים.

בחלוף השנים מאז אותו עימות, מתוך הבנה כי המדיום הטלוויזיוני מביא לכך שהצופים בעיקר זוכרים את מה שראו והרבה פחות את מה ששמעו, השתנו גם המסרים והפכו למשפטים קליטים וברורים המותאמים למדיום הזה. אם בעבר היה מקובל להציג מצע פוליטי רחב ולעסוק במגוון של נושאים, מחייב המדיום התקשורתי, זיקוק של המסרים לתבניות קצרות שקל לזכור. כך הפכה הזירה התקשורתית לכר פורה של פעילות תחרותית, בה כל אחד מנסה להתבלט כדי לזכות בדקות מסך יקרות. תהליך זה הביא למצב בו על מנת להיות פוליטיקאי מצליח צריך להיות איש תקשורת טוב ובחלוף השנים הפכו הפוליטיקאים המנוסים לאנשי תקשורת מוכשרים, המבינים את חשיבותו של המדיום ומעבירים דרכו מסרים ברורים שנבחרו בקפידה במטרה להיות שונים ולהתבלט.

הסביבה העסקית היא סביבה תחרותית לא פחות מהזירה הפוליטית, ותודעתו של המעסיק או הלקוח הבא מחייבת לעיתים את אותם כישורים תקשורתיים וזיקוק של מסרים בדיוק כמו בראיון טלוויזיוני. הסתכלו על הדרך בה בנימין נתניהו מנסח את מסריו, היזכרו במשפטים הקצרים של ברק אובמה, הקשיבו איך פוליטיקאים מנוסים חוזרים על אותו מסר ממוקד ומזוקק בכל הזדמנות ומנצלים שאלות מפתיעות של המראיין, כהזדמנות לחזור על אותו מסר בניסוח שונה במקצת.

על כן, בין אם אתם בעלים של עסק עצמאי המתמודד במכרז או בין אם אתם שכירים הניגשים לראיון העבודה הבא, עליכם לנצל את ההזדמנות ולהתבלט, מכיוון שתודעתו של המראיין שלכם היא כמו דקות המסך של הפוליטיקאי, קצרות ויקרות.

נכון שראיון עבודה או פגישה עם לקוח פוטנציאלי זה לא ראיון טלוויזיוני, אבל הצורך לזכות בתחרות על תודעתו של הצופה, מחייב בדיוק את אותו תהליך שהוא לעיתים אכזרי במקצת. צריך להראות יותר טוב, לנסח את המסרים במשפטים קליטים וברורים ולזקק את כל מה שאתם יכולים לתבניות קצרות שקל לזכור ולדבר עליהם באופן ברור.

תכננו מראש איזה מסרים אתם רוצים להעביר. רצוי להתמקד בשלושה מסרים עיקריים לכל היותר ולגבות אותם בדוגמאות או במספרים. בדיוק כמו שפוליטיקאי לא ינסה להעביר בראיון טלוויזיוני את כל מצע הבחירות שלו, כך בפגישה עם לקוח פוטנציאלי או בראיון עבודה, אל תנסו 'למכור' את כל מה שאתם יודעים לעשות.

התכוננו מראש במטרה להתבלט וכדי לזכות בדקות המסך היקרות בתודעתו של מי שיושב מולכם. עשו חזרות מול המראה או עם חבר טוב שיוכל לתת לכם פידבק. העבירו רק את המסרים הברורים שבחרתם בקפידה. השתמשו בשאלות של המראיין כהזדמנות לחזור על המסרים שתכננתם בניסוח שונה במקצת וזכרו: המטרה היא להיות שונים, כי הסביבה העסקית היא סביבה תחרותית לא פחות מהזירה הפוליטית.

תוכן הדברים הופיע כמאמר במגזין הקליקה. ניוזלטר לבוגרי המסלול האקדמי של המכללה למינהל היוצא בהפקת BTLI.