המועצה הלאומית לסוכרת ערכה ב
נשיא המדינה
פרופ'
הצגת רשומות עם תוויות משרד יחסי ציבור. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות משרד יחסי ציבור. הצג את כל הרשומות
יום רביעי, 24 בנובמבר 2010
ניתן לעצור את זה
יום שבת, 15 במאי 2010
סלבריטאי ישראל למען המאבק בסרטן
תענוג היה לראות את סלבריטאי ישראל ביום שישי האחרון (14.5.2010) במשחק ראווה בכדורסל, למען האגודה למלחמה בסרטן, שנערך בספורטק בהרצליה. בלטו בנוכחותם הנמרצת, ד"ר אריק אלפר, גיא גיאור, יונתן עוזיאל, אורי גוטליב, איציק זוהר, עידן יניב, דני רופ,רמי ורד, אורי חזקיה, ליבי רן, מיכאל הנגבי, מייקל לואיס, נתי רביץ, הכדורסלן, דרק שארפ, סער שיינפן, טומי אלתגר, טל אנגלנדר, קובי מימון ונתן בשבקין.
ענקי הכדורסל לדורותיהם, דורון ג'מצי וטל ברודי שימשו בהתנדבות כשופטים במשחק וריכזו את הפעילות שכל הכנסותיה קודש ל - אגודה למלחמה בסרטן למען ה – בריאות, הכושר ומניעת מחלות הסרטן. מני פאר שימש ככרוז במהלך המשחק ויפעת יעקובסון סייעה בטיפול בסלבריטאים. המשחק נערך במסגרת סטריטבול הרצליה 2010 באדיבות מותג נעלי הכדורסל המקצועיותAND1, עיריית הרצליה מחלקת הספורט, מנהל המחלקה מיקי גורנשטיין, איגוד הכדורסל, מגן דוד אדום, עמותתבני הרצליה, מנכ"ל יוסי חכם באירגון רון מקרין, מנהל השיווק באגודה למלחמה בסרטן ובהפקת אלון בן שושן. הצילומים המרהיבים הם של הצלם נמרוד גליקמן שראוי שנעשה לו קצת יחסי ציבור.
יום חמישי, 11 בפברואר 2010
ד"ר האוס, האנטומיה של גרי ופרמדיק
במוסף ביו פלוס של עיתון הארץ, פורסמה לאחרונה כתבה נרחבת של אורנה יצחקי בירבך אשר עסקה בשאלה מדוע אנחנו אוהבים סדרות רפואיות. כמי שהתראיינה לכתבה, מצאתי לנכון להביא את הדברים גם בפניכם קוראי הבלוג שלי. לדעתי הסיבה שאנחנו הצופים כל כך אוהבים להציץ לעולם הזה, טמונה בעובדה שהעולם שנחשף בסדרות הרפואיות, הוא עולם מסקרן ומרתק המאפשר לנו הצופים לדעת יותר על תחום ה - בריאות הבלתי נודע תוך שילוב המידע בעלילה מרתקת, מסקרנת ובעלת עוצמה מבחינה אנושית. סביב מקצוע הרפואה והרופאים עצמם מרחפת מאז ומתמיד הילה של חשיבות העשויה לעיתים להוות חומה המונעת קירבה. בסדרות הרפואיות מאפשרת העלילה לצופים לחדור את החומה הזו ולהיות שותפים לנבכי הנפש של הדמות. עולם הסדרות מאפשר הצצה אל תוך מסדרון צר של טאבו חברתי, רומן בין רופא ואחות. יחסי מין אסורים בין מעסיקה ועובד, רופא ומטופלת ועוד. מתח מיני מעורר המשלהב את היצרים ומאפשר לצופים לעבור תהליך של קתרזיס. המתחיל בחיזור בלתי אפשרי, בבעיה בלתי ניתרת לפיתרון ובסוף טוב ברוב המקרים.
בחלק מהסדרות מועברים מסרים של מניעה, גילוי מוקדם, חומרת מחלות, יחד עם זאת מניסיוני ב - פרסום וביחסי ציבור, הדבר לא בא לידי ביטוי בצורה מובנת המניעה לפעולה. במקרים בודדים אפילו מתרחשת אקסטרפולציה של מקרים קיצוניים במיוחד כמו בסדרה ד"ר האוס שאין להם שום תרומה ל - בריאות הציבור זולת ההנאה שבצפייה.ה - סדרות עושות שימוש במקומות אפלים ומלחיצים כמו חדרי מין ויחידות טיפול נמרץ והופכת אותם למקומות מסקרנים, רומנטיים, מהנים ונעימים לשהייה. לעיתים זוכה חדר המיון ל - יחסי ציבור נפלאים ונדמה שלבלות בחדר מיון זה כמעט כמו לצאת לנופש או לפחות לדייט עם ג'ורג' קלוני. הדבר בולט במיוחד בשנים האחרונות עם התגברות המשבר הכלכלי ואי הוודאות הביטחונית וגורם לציבור לחפש מקומות בריחה מנטאליים באמצעות סדרות שכאלו שיוצרות לעיתים גם תחושה של כמו רופא תורן וקרוב שנמצא בבית.
אם כך נשאלת השאלה למה דווקא סדרות אמריקאיות ואנגליות, מה קורה כאן בתעשייה הישראלית. זה נכון שהאמריקאים הם אלופי הסדרות הרפואיות וראויים לציון של הלהיטים האחרונים המשודרים בימים ב – YES, האנטומיה של גרי והסדרה המועדפת עלי באופן אישי, פרמדיק. אחריהם צועדים גם האנגלים עם איכות מצוינת.
לצערי בישראל היה רק ניסיון אחד ליצור סדרה רפואיות אשר זכור לי טובה. היא נקראה מאה ואחת, יוזמה יצירתית ומצוינת של עמותת אור ירוק וטלעד לפני כ 9 שנים. הסדרה עסקה בתחנת מגן דוד אדום בירושלים וטיפלה בנושאים כמו תאונות דרכים, יחסים בין אישיים, קצת פוליטיקה, משפחה ועוד. יתכן שהסיבה שלא הופקו יותר סדרות רפואיות טמונה בעובדה שהפקות כאלו עולות ממון רב, יתכן שגם מדינת ישראל עוד לא השתחררה מכמה ופרות קדושות כמו בתי חולים, רופאים, בתי משפט וכדומה. או שפשוט המציאות הישראלית היא חדר מיון אחד גדול ?
מה דעתכם ?
*
יום רביעי, 6 בינואר 2010
דקות המסך היקרות של תודעת המעסיק
הסביבה העסקית היא סביבה תחרותית בדומה לזירה הפוליטית. החדירה לתודעתו של המעסיק מחייבת כישורים תקשורתיים וזיקוק של מסרים כמו בראיון טלוויזיוני. בין אם אתם בעלים של עסק עצמאי או שכירים הניגשים לראיון העבודה הבא, עליכם לעבור את אותה דרך כמו של הפוליטיקאים כדי להתבלט ולזכות בדקות המסך היקרות של התודעה.
הכל החל בעימות הטלוויזיוני הראשון בעולם, ג'ון קנדי הצעיר עמד מול ריצ'רד ניקסון, המנוסה. קנדי דיבר פחות טוב, הבין פחות בפוליטיקה מניקסון, היה חסר ניסיון אבל נראה הרבה יותר טוב על המסך ודיבר רק על מספר מצומצם של נושאים. בעימות הזה שנערך בשנת 1960 בין ניקסון, הפוליטיקאי הידוע לבין קנדי האלמוני, שאולי כבר למד עד אז שיעור קצר יחסי ציבור, החל תהליך אשר תוצאותיו הכריעו מערכות בחירות ויכולות ללמד אותנו כמה דברים על חשיפה תקשורתית ועל דקות מסך יקרות. תהליך שהפועל היוצא ממנו הוא, שמי שיודע לנצל את המדיום התקשורתי לטובתו, מנצח בתודעה של הצופים.
בחלוף השנים מאז אותו עימות, מתוך הבנה כי המדיום הטלוויזיוני מביא לכך שהצופים בעיקר זוכרים את מה שראו והרבה פחות את מה ששמעו, השתנו גם המסרים והפכו למשפטים קליטים וברורים המותאמים למדיום הזה. אם בעבר היה מקובל להציג מצע פוליטי רחב ולעסוק במגוון של נושאים, מחייב המדיום התקשורתי, זיקוק של המסרים לתבניות קצרות שקל לזכור. כך הפכה הזירה התקשורתית לכר פורה של פעילות תחרותית, בה כל אחד מנסה להתבלט כדי לזכות בדקות מסך יקרות. תהליך זה הביא למצב בו על מנת להיות פוליטיקאי מצליח צריך להיות איש תקשורת טוב ובחלוף השנים הפכו הפוליטיקאים המנוסים לאנשי תקשורת מוכשרים, המבינים את חשיבותו של המדיום ומעבירים דרכו מסרים ברורים שנבחרו בקפידה במטרה להיות שונים ולהתבלט.
הסביבה העסקית היא סביבה תחרותית לא פחות מהזירה הפוליטית, ותודעתו של המעסיק או הלקוח הבא מחייבת לעיתים את אותם כישורים תקשורתיים וזיקוק של מסרים בדיוק כמו בראיון טלוויזיוני. הסתכלו על הדרך בה בנימין נתניהו מנסח את מסריו, היזכרו במשפטים הקצרים של ברק אובמה, הקשיבו איך פוליטיקאים מנוסים חוזרים על אותו מסר ממוקד ומזוקק בכל הזדמנות ומנצלים שאלות מפתיעות של המראיין, כהזדמנות לחזור על אותו מסר בניסוח שונה במקצת.
על כן, בין אם אתם בעלים של עסק עצמאי המתמודד במכרז או בין אם אתם שכירים הניגשים לראיון העבודה הבא, עליכם לנצל את ההזדמנות ולהתבלט, מכיוון שתודעתו של המראיין שלכם היא כמו דקות המסך של הפוליטיקאי, קצרות ויקרות.
נכון שראיון עבודה או פגישה עם לקוח פוטנציאלי זה לא ראיון טלוויזיוני, אבל הצורך לזכות בתחרות על תודעתו של הצופה, מחייב בדיוק את אותו תהליך שהוא לעיתים אכזרי במקצת. צריך להראות יותר טוב, לנסח את המסרים במשפטים קליטים וברורים ולזקק את כל מה שאתם יכולים לתבניות קצרות שקל לזכור ולדבר עליהם באופן ברור.
תכננו מראש איזה מסרים אתם רוצים להעביר. רצוי להתמקד בשלושה מסרים עיקריים לכל היותר ולגבות אותם בדוגמאות או במספרים. בדיוק כמו שפוליטיקאי לא ינסה להעביר בראיון טלוויזיוני את כל מצע הבחירות שלו, כך בפגישה עם לקוח פוטנציאלי או בראיון עבודה, אל תנסו 'למכור' את כל מה שאתם יודעים לעשות.
התכוננו מראש במטרה להתבלט וכדי לזכות בדקות המסך היקרות בתודעתו של מי שיושב מולכם. עשו חזרות מול המראה או עם חבר טוב שיוכל לתת לכם פידבק. העבירו רק את המסרים הברורים שבחרתם בקפידה. השתמשו בשאלות של המראיין כהזדמנות לחזור על המסרים שתכננתם בניסוח שונה במקצת וזכרו: המטרה היא להיות שונים, כי הסביבה העסקית היא סביבה תחרותית לא פחות מהזירה הפוליטית.
הירשם ל-
רשומות (Atom)